10.05.2024 ב׳ באייר תשפ״ד

‏‏‏‏‏

עדויות לעולם יהודי עשיר, צבעוני, רגיש ומפואר נותרו לנו לזיכרון בזכות המילה הכתובה. יומנים, מכתבים וזיכרונות ממשיכים להדהד בחיינו ולעצב את זכר העם שלנו, כמו יומנה של הנערה אנליס מארי ("אנה") פרנק, שבו הצליחה לתאר במילים את חוויות חייה בימי השואה בהולנד. 

‏‏‏

בזכות המילים והאנשים שמאחוריהן – נמשיך לצמוח לצד הזיכרון.

‏‏‏

-----

‏‏‏

למילה שׁוֹאָה גוני משמעות שונים בתנ"ך: שממה, סוּפה וגם אסון וחורבן. למשל: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו).

‏‏‏

המילה שואה נזכרת גם בפיוטים קדומים ומשמשת שוב בספרות העברית המתחדשת במשמעויותיה השונות. בעיתונות העברית של המאה התשע־עשרה היא משמשת בעיקר במשמעות 'אסון', כגון בביטויים 'להמיט שואה', 'להביא שואה'. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 גבר השימוש במילה שׁוֹאָה לתיאור מצב היהודים תחת השלטון הנאצי בגרמניה ובארצות השכנות ולציון המלחמה שלפי הבנתם של רבים עמדה להתרגש על אירופה בכלל ועל היהודים בפרט.

‏‏‏

ביידיש משמשת לציון השואה המילה חורבן – מילה עברית עתיקה מימי הבית השני (שאיננה נזכרת במקרא). בלשונות אירופה משמשת המילה Holocaust – מילה שמקורה ביוונית ומשמעה היסודי 'קרבן הנשרף כליל באש', ולצידה החלה לשמש המילה Shoah.

‏‏‏‏