דף של נחת מס׳ 30
17.05.2024 ט׳ באייר תשפ״ד
פרשת אמור
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה תשפ"ד.
ביום קשה זה אנו מקדישים רשומה לזכרם של חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון אשר חירפו נפשם למען מדינת ישראל.
יהי זכרם ברוך.
------
קינתו העוצמתית של דוד על מות שאול ויהונתן בהר הגלבוע מהדהדת עד היום מבין דפי התנ"ך, ונאמרת שוב ושוב בטקסי זיכרון רבים על אדמת ארצנו המדממת.
הקינה פותחת במילים "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים".
המילה צְבִי בפסוק זה אינה קשורה כנראה לבעל החיים, אלא פירושה 'יופי', 'הדר', 'תפארת'. מילה זו גזורה מן השורש השמי צב"י המציין ביסודו רצון, כמוכר למשל מן הארמית. לפנינו אפוא קריאת צער על כבוד ישראל ותפארתו, אשר נפגעו עם מותם של שאול המלך ויהונתן בנו.
את יהונתן ידיד נפשו דוד מכנה אָח: "צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן". בעברית בת ימינו הכינוי 'אח' רגיל בקרב החיילים הלוחמים זה לצד זה – כתף אל כתף, אחים לנשק.
מן המילה אָח נגזרה המילה אַחְוָה או אַחֲוָה, והיא מציינת אחדות, רעות וקרבה. אחוות לוחמים.
נסיים בנבואת ישעיהו לעתיד לבוא שגם בה משמשת המילה צְבִי במשמעות הדר ותפארת – לצד מילים נוספות בעלות משמעות קרובה:
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל״
