דף של נחת מס׳ 8
10.11.23 כו' חשוון תשפ״ד
פרשת חיי שרה
יש מקום שיש בו משפחה וחברים
ויש בו משחקים ומוסיקה טובה
אז בואו נאסוף ונאחה שברים
ונתכונן לעוד שמחה קרובה.
(אהוד מנור, "שדרות")
רשומה זו מוקדשת לעיר שדרות ולתושביה שעוברים ימים לא קלים.
הינה כמה עובדות עבריות על שמה של העיר:
שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת? המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המתבלבלים בהגיית השם ככל הנראה רואים לנגד עיניהם את המילה שִׁדְרָה, כמו בצירוף 'עמוד השִׁדרה' – טור של חוליות הסדורות זו על גבי זו. ואולם אין ביניהן כל קשר – המילה שְׂדרה בשי"ן שמאלית קרובה לשורש סד"ר, ואילו המילה שִׁדרה בשי"ן ימנית קרובה אל השורש שז"ר.
שְׂדֵרוֹת במקרא – המילה מופיעה במקרא בשני הקשרים: (א) קורות עצים סדורות בבית המקדש: "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט); (ב) שורות סדורות של חיילים: "וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת" (מלכים ב יא, ח).
שׂדרות, על שום מה? שׂדרות נוסדה כמַעְבֶּרֶת עולים בשנת תשט"ו (1955), ונקראה כך על שם מפעל נטיעה של שׂדרות אילנות לאורך כבישי הדרום, מפעל שהועסקו בו תושבי המעברה בעזרת הקרן הקיימת לישראל.
שתפו תושבי שדרות ותושבות שדרות, ואחלו להם ימים של שקט.
